קליניקה לנשים בלבד היא כזו שהכל בה מבוסס על נשים ועל הבנת נשים.
הנורמות להתנהגות הינן אלו שבנויות על נשים. בעיות הבריאות, האתגרים, ההתרגשויות של החיים, כולן מכוונות ובנויות רק על ניסיונן של נשים.
בסיס מוטה: משקפיים של גברים.
העולם היום , כמו שאנו מכירים אותו התפתח בעיקר דרך עיניים של גברים, חשיבה של גברים ונורמות שלהם.
הנקודה אינה השוני בין נשים לגברים. הנקודה היא שקיים איזה בסיס להבנת הפסיכולוגיה, וגם בסיס להבנת גוף האדם, על בסיס הבנה זו, נבנים נתבכים נוספים האמורים לספק הסברים גם על נשים. אבל זה שגוי פעמים רבות, פשוט כי הבסיס הזה לא תמיד מתאים להבנה של גוף האשה או הפסיכולוגיה של האשה.
העניין הוא שאותו בסיס מקורי נוצר על ידי גברים, דרך העיניים שלהם, הנורמות שלהם, והמבנה שלהם. בדרך כלל אוכלוסיית הנחקרים הורכבה גם היא מגברים.
הבריאות של האשה למשל נחשבה זהה לזו של הגבר, כאשר מנגנוני המחלות והסימפטומים היו אלו שנחקרו על ידי גברים כשהבסיס למחקר שלהם היו קבוצות הבנויות מגברים.
אם ניקח דוגמא עכשווית, עד לפני כמה שנים ועדיין עתה, מפספסים גילוי של התקפי לב אצל נשים. מדוע ? כי הסימפטומים "המוכרים" הינם אלו של גברים. איך הגיעו למסקנה שאלו הסימפטומים הנכונים? פשוט מאד רוב המחקרים נעשו על גברים, וגם הרופאים עצמם הינם גברים, וגם חוקרים הינם גברים ברובם. וגם אם חלו שינויים בתחומים אלו, הם איטיים.
בהתקפי לב למשל, בעוד לגבר כואבת ידו השמאלית, לאשה הסימפטומים מופיעים יותר ככאב בטן…. רופאה בחדר מיון סיפרה לי שלא אחת נשים מסתובבות עם התקפי לב ואחריהם מבלי שהדבר מאובחן!
הסיפור הזה הדליק לי נורה אדומה. נשים צריכות פינה משלהן.
בקליניקה שלי צריכה להיות רופאת נשים המטפלת בבעיות גופניות הספציפיות לנשים, לא רק גניקולוגיות. זהו קונצפט הקיים בארה"ב. הרופאה, עוסקת בכל האספקטים של בריאות נשים. גם כאשר מדובר במחלות המשותפות לשני המינים. הסימפטומים אצל נשים שונים, הסיבולת שלהן שונה, ועוד.
מבחינה פסיכולוגית, נקבעה התנהגות אנושית "נכונה", "רצויה": קריטריונים לבריאות נפשית נקבעו בהתפתחותה של בריאות הנפש על ידי גברים בעיקר כשהם מנתחים את נפשן של נשים לצורך זה ובמקביל לעתים (במאה הקודמת) גם מנהלים איתן מערכת יחסים.
היסטריה או תופעה הדורשת התייחסות והסבר?
אם נשים התעלפו, זה היה מפני שהן היסטריות, כי הרי גברים לא התעלפו. אבל גברים לא ננעלו בתוך מחוכים מפלצתיים שמנעו מהם לנשום. אולי אם היו מתייחסים לתופעה בכבוד הראוי היו בודקים את התופעה, במקום לפטור אותה בזלזול: "האשה ההיסטרית".
האשה ההיסטרית משמש תרוץ במקומות רבים, כביטוי לזלזול בנשים, בסימפטומים שהן חוות במצבים שונים, וגם כתשובה ניצחת במצבים בהם המדע (או איש המדע) לא מוצא תשובה לתופעות בהן הוא ניתקל.
עד לפני עשרות בודדות של שנים, המיגרנה נחשבה כמשהו שהנשים ממציאות כדי לא לשכב עם בעליהן. "יש לה מיגרנה" נשמע קצת כמו בדיחה…. נכון, היום יודעים שהמיגרנה באחוזים גבוהים נמצאת יותר אצל נשים. למה לא להתייחס בכבוד? היום כבר יודעים, הרי זו תופעה המלווה בכאבים חריפים ובעוד סימפטומים.
אל תצילו אותי אני כבר אציל את עצמי.
לכן אני מאמינה במרחב של נשים בלבד. שאת לא נמצאת בהשוואה לשום נורמה גברית. לא רפואית, ולא רגשית, לא נפשית, לא התנהגותית . שום דבר.
הבסיס הוא רק של נשים, של החוויות שלנו כנשים, שיולדות או לא, שאמהות או לא, שרוצות קשר עם בני/בנות זוג, או לא, שחוות צער ומשברים, שנתנו יותר מדי לאחרים להגדיר אותן, שסובלות מאלימות קלה או פחות קלה, מגבר קרוב או רחוק, ממכר או זר גמור, שחוות אושר מתוך הדאגה שלנו לסביבתנו הקרובה, ילדים, הורים, בני זוג, מקצוע טיפולי. שהקריירה קוראת להן, ולא רוצות לוותר עליה, וגם לא על דברים אחרים בחיים, משפחה, תחביבים, מוסיקה, ספורט.
ובעיקר שהנשיות שלהן לא תלויה ב… ולא קשורה ל…. אלא מה שהן רוצות שהיא תהיה.
נשים יש להן מרחב משלהן. במרחב הזה הן חולקות חוויות דומות, יש להן נושאים רבים משותפים, קשיים משותפים, התפתחות גופנית וחווייתית משותפת, והן נתקלות בבעיות דומות בחיי המשפחה החברה והעבודה.
SAFE PLACE
ישנו גם ההיבט שיש נשים לא מעטות שמבקשות להגיע למקום שאין בו גברים. חלקן זה מטעמי דת וצניעות, חלקן זה נובע מחשש מגברים על רקע התנסות אישית בעבר.
קליניקה לנשים היא מקום בטוח. בו אין צורך להסביר, להתנצל או להשתתק. מקום שבו את יכולה להיות את ולתת לחששות לנוח ולהרגע.
Komentáře