טראומה אינה רק תיאור של אירוע קשה. היא קשורה גם לאופן שבו האירוע פוגש את היכולת שלנו להבין, להכיל ולהמשיך לתפקד. פתאומיות, חוסר אונים ופער חריף בין מה שציפינו שיקרה לבין מה שקרה בפועל עלולים להשאיר חותם עמוק.
לפעמים אירוע חדש נוגע בדיוק במקום שכבר נפגע בעבר. אובדן, מלחמה, מחלה, תאונה או פגיעה ביחסים יכולים לעורר זיכרונות ותגובות שנדמה היה שנרגעו. הגוף והנפש מזהים דמיון עוד לפני שהמחשבה מצליחה להסביר אותו.
כשהתגובה מרגישה גדולה מהאירוע הנוכחי
אישה עשויה למצוא את עצמה דרוכה, מתקשה לישון, נמנעת ממקומות או שיחות, מתפרצת או מתנתקת. לעיתים עולה השאלה למה אני מגיבה כך עכשיו. החיבור לעבר אינו אומר שהתגובה מוגזמת. הוא מסביר מדוע ההווה נושא משקל נוסף.
הבנה כזו יכולה להפחית בושה, אך היא אינה מחייבת לפתוח מיד את כל מה שהיה. עבודה עם טראומה צריכה להיעשות בקצב שמאפשר לשמור על יציבות ולא ליצור הצפה נוספת.
לחזור בהדרגה לתחושת ביטחון
השלב הראשון יכול להיות פשוט: לצמצם חשיפה שמציפה, לשמור על שגרה בסיסית, לבקש נוכחות מאדם בטוח ולזהות מה עוזר לגוף להירגע. כאשר התגובה נמשכת או פוגעת בתפקוד, כדאי לפנות לעזרה מקצועית.
המטרה אינה למחוק את העבר. היא להחזיר להווה את המקום שלו, כך שהזיכרון לא ינהל לבדו את הבחירות והיחסים.
פסיכולוגית לנשים בתל אביב ובאונליין.
אם המילים האלה פגשו אותך במקום מוכר
אפשר לבדוק בכמה מילים בוואטסאפ אם טיפול איתי יכול להתאים לך.
כתבי לי בפרטיות