זוגיות אחרי טראומה: למה בן הזוג השתנה?

כאשר החיים משתנים: התמודדות נשים עם שינוי אצל בני זוג בעקבות טראומה:

במהלך החיים אנו מתמודדות עם שינויים רבים, הן אישיים והן זוגיים. במקרים מסוימים, השינויים הם טבעיים והדרגתיים, חלק מתהליך ההתפתחות האישי או הזוגי. אך במקרים אחרים, השינוי הוא פתאומי ודרמטי. במאמר זה נעסוק בנשים שבני זוגן חוו טראומה, גופנית או נפשית, אשר הובילה לשינויים משמעותיים בהתנהגותם או באישיותם, ונדון בקשיים הייחודיים שנשים אלה חוות, וכן נציע דרכים להתמודדות.

טראומה והשפעותיה על בני הזוג

טראומה יכולה לנבוע ממגוון מצבים: השתתפות באירועים מסכני חיים כמו קרב או פיגוע, עדות למאורעות קשים, או התמודדות עם תאונות ופגיעות גופניות חמורות כמו שבץ מוחי או פגיעה מוחית. אירועים אלו משפיעים לא רק על הגוף והנפש, אלא גם על מערכות היחסים האישיות והזוגיות.

בשנה האחרונה, מאז אירועי ה-7 באוקטובר, רבות מהנשים בישראל חוות מציאות זו מקרוב. בני זוג, שחזרו מאירועים טראומטיים כמו שירות צבאי בעורף או בחזית, לעיתים קרובות אינם חוזרים להיות אותם האנשים שהיו לפני כן. הפגיעה עשויה להתבטא בהתקפי זעם, הסתגרות, קשיים בתקשורת, ואף בשינוי של האישיות.

המוח כמרכז השינויים

המוח הוא האיבר המרכזי שמנהל את התגובות הרגשיות, ההתנהגותיות והחברתיות שלנו. כאשר המוח נפגע, או כאשר הוא חווה טראומה רגשית חמורה, התוצאה היא שינויים בהתנהגות ובתפקוד האישי. מחקרים מראים כי אזורים כמו האמיגדלה (שאחראית על תגובות רגשיות) וההיפוקמפוס (שאחראי על זיכרון ועיבוד חוויות) מושפעים בצורה משמעותית מטראומה.

דוגמאות לשינויים:

• פגיעה מוחית: אדם שעבר תאונה בין אם הוא מחלים מבחינה פיזית ובין אם לא, עשוי לגלות שתגובותיו השתנו הוא עלול לסבול מחוסר יכולת לשלוט ברגשותיו, לפתח כעסים פתאומיים, או להראות שינויים קיצוניים במצב הרוח.

• טראומה נפשית: אדם שהיה עד למאורע קשה עלול להרגיש חרדה תמידית, חוסר מנוחה, או רצון להימנע מסיטואציות חברתיות שהיו חלק טבעי מחייו בעבר.

השינוי הזה אינו קל להבנה, לא עבור האדם שחווה אותו ולא עבור הסביבה. האדם עצמו עלול להרגיש שהוא אינו מכיר את עצמו, בעוד שסביבתו הקרובה, ובעיקר בת זוגו, מוצאת את עצמה מתמודדת עם אדם חדש – שונה, ולעיתים אף מרוחק או מרתיע.

הקושי של בנות הזוג

החיים לצד בן זוג שעבר טראומה הם אתגר מורכב ומעורר קשיים רבים. נשים רבות מתארות תחושת אובדן – לא רק של השגרה שהייתה להן, אלא גם של האדם שהן הכירו ואהבו. במקום בן הזוג המוכר, הן מוצאות את עצמן מול אדם כמעט זר, שמגיב אחרת למצבים שונים ולעיתים קרובות מתקשה להביע חום, קרבה ואהבה.

אתגרים מרכזיים:

• קושי בתקשורת: בן זוג שמסתגר או מגיב בצורה לא צפויה מקשה על יצירת שיח פתוח.

• תחושת בדידות: נשים מדווחות על תחושה שהן נושאות לבדן בעול המשפחתי, במיוחד כשהבן זוג נסוג מאחריות.

• חוסר אונים: ללא כלים להתמודדות, השינוי עשוי להעמיק את הפערים הזוגיים.

• תחושת בושה או אשמה: לעיתים, הסביבה לא מבינה את עומק השינוי, והנשים מוצאות את עצמן לבד במאבקן, חוששות לחשוף את המצוקה או את הקשיים הזוגיים.

דוגמאות מהחיים

• אישה שבעלה חווה שבץ מוחי מתארת כיצד הוא, שהיה אדם חברותי ומלא שמחת חיים, הפך לאדם מתבודד ועצבני. היא מספרת על הקושי שלה למצוא את הדרך לנהל חיים משותפים בצורה חדשה.

• אישה שבעלה היה מעורב באירוע קרב קשה מתארת כיצד הוא התחיל להתעורר בלילות בצעקות ולסבול מחרדות כבדות, דבר שגרם למתח עצום בזוגיות ולהתמודדות יומיומית מול מציאות חדשה.

להבין את התהליך

אחד האתגרים המרכזיים במצב זה הוא להבין שמדובר בתופעה טבעית. שינוי פתאומי, במיוחד בעקבות טראומה, הוא תגובה טבעית של הגוף והנפש לאירוע קיצוני. השינוי אינו תוצאה של בחירה, אלא של תגובות פיזיולוגיות ומוחיות מורכבות. הבנה זו חשובה מאד כדי לסייע לנשים. שלב לפני שמתמודדים, צריך גם להבין מה עומד מאחורי הדברים. כי פעמים רבות נשים אינן מבינות שיש כאן תהליך גופני שאינו נתון באופן מלא לשליטה.ויחד עם זה זה מעורר כעס מצד בת הזוג , שזה רגש טבעי ונורמאלי למצב כל כך מבלבל וטראומטי. וכמובן השאלה תהיה כיצד להתמודד עם המציאות החדשה, וגם כיצד להפחית את תחושת האשמה והבושה. להבין שהכעס שהן חשות כלפי בני זוג, הוא טבעי ומובן.

ההתמודדות היא צעד צעד, אבל בלי לוותר.

וזה כולל שילוב של בן הזוג, לאחר קבלת ההסברים, בבניית פתרון למצב שנוצר. ההבנה של המצב, כל ידי שני בני הזוג מהווים נקודת פתיחה לעבודה משותפת שמטרתה לשפר את המצב. האדם שחווה את השינוי נדרש למאמץ כדי להתמודד עם עצמו, ולא לקבל את המצב החדש כדבר מוגמר. וזה כמובן נכון רק לאדם שמצליח להבחין ולקחת אחריות.

מה ניתן לעשות?

1.   לטפל בנושא בצורה משולבת: טיפול פסיכולוגי, תרופתי, ולעיתים גם שילוב של פעילות גופנית, יכולים לסייע מאוד.

2.   לחפש עזרה ותמיכה מקצועית: כיום קיימים כלים רבים בארץ להתמודדות עם טראומה, כולל קבוצות תמיכה וסדנאות המותאמות למשפחות של נפגעי טראומה.

3.   לשמור על כנות בזוגיות: תקשורת פתוחה, גם אם היא קשה, יכולה להיות צעד ראשון בדרך לשיפור.

4.   לא לוותר: במקרים שבהם התפרצויות זעם או התנהגות פוגענית משפיעות על המשפחה, חשוב לפעול. גם שינויים קטנים בהתנהלות יכולים להביא לשיפור משמעותי במערכת הזוגית.

לסיכום

מאמר זה נועד להבהיר את התופעה ולהראות לנשים שהן אינן לבד במאבק הזה. הבנת המנגנונים שמאחורי השינויים תסייע להפחית את תחושת הבדידות והתסכול ותספק ידע ראשוני שיאפשר להן להתחיל להבין את התהליך המורכב שעובר על בני הזוג ועליהן עצמן. ידע והבנה כנקודת פתיחה לעבודה לטיפול ולשיפור.

ביבליוגרפיה:

1.   Van Der Kolk, B. (2014). The Body Keeps the Score: Brain, Mind, and Body in the Healing of Trauma. Viking.

2.   McEwen, B. S. (2007). Physiology and neurobiology of stress and adaptation: Central role of the brain. Physiological Reviews, 87(3), 873–904.

3.   Prigatano, G. P. (2010). The importance of the patient’s subjective experience in stroke rehabilitation. Topics in Stroke Rehabilitation, 17(6), 369–378.